הבנה של התהליכים אשר עוברים על אטם מכאני עשוייה להאריך משמעותית את אורך החיים שלו או מה שנקרא בשפה המקצועית MTBR ( Mean Time Between Repair )
שיפור באמינות וביצועי האטם כתוצאה מהבנת התהליכים והצרכים ייתרמו משמעותית להגדלת הפיריון והתוצר של המפעל, יקטינו את צריכת המים/מדיית התהליך ובשורה התחתונה – יימנעו נזילה של כסף מיותר.
בחירה נכונה של מצחי האטימה באטמים מכאניים דורש התמחות ומקצועיות שנסמכת על ניסיון של שנים. יחד עם זאת גם טכנולוגיות חדשות , אשר הוכנסו בשנים האחרונות ( בנוסף לטכנולוגיות המסורתיות) במגוון רחב של חומרי מבנה מסייעים לייצרן האטמים לפתור יותר בעיות אטימה ולהתמודד בצורה מיטבית יותר עם האתגרים המתפתחים.
אחד מהחידושים המרהיבים בתחום חומרי המבנה של מצחי האטימה הוא החומר הקשה ביותר ביותר בטבע : יהלום.
שנים רבות השתמשו בעולם במצחי אטימה בחומרים קשים כמו טונגסטן קרביד או סיליקון קרביד , אך בשנים האחרונות בוצעו בחברת ג'ון קריין פיתוחים לשימוש במצחי אטימה מצופים בשכבת יהלום
John Crane Diamond™ הוא מוצר אשר פותח לטובת שיפור ביצועי האטמים המכאניים, בעיקר לטובת עבודה במצב של נוכחות דלה בנוזל סיכה, הורדת מקדם חיכוך בצורה משמעותית מאד.
הרמה דינמית של נוזל סיכה באמצעות טכנולוגיית זרימה חדשה על פני מצחי האטימה :
טכנולוגיה זו אשר פותחה על ידי חברת ג'ון קריין ונקראת : Dynamic Lift Up-stream Pumping או בקיצור USP נלקחה בהשאלה מטכנולוגיית העבודה של אטמי גז. ה USP מנצלת בצורה מיטבית תכונות הנוזל ובאמצעות מבנה פיזקלי מיוחד דואגת לשנות את דחיסותו ואת כיוון זרימתו על מנת למטב את סיכת האטם המכאני. הנוזל נדחס דרך חריצים ספירליים מזעריים ומתועל מהחלק הפנימי של האטם אל כלפי צד התהליך. השיטה הזו שיפרה במקומות מסויימים את ה MTBR בצורה כל כך משמעותית עד כדי טווח עבודה של 10 שנים !
ייתרנות שיטה זו הם רבים מאד ובעיקר הם מבטלים את הצורך במערכת שטיפה מורכבת מאד לאטמים מכאניים אלא שימוש במערכת פשוטה יחסית וגם זולה יותר
שימוש בטכנולוגיית מצחי אטימה נכונה יכולים לחסוך הרבה מאד כסף למפעל.
תמיד נשאלת השאלה – מה נכון ?
היות וניתן לקשור איכות מוצר ועלות מוצר ולהצמיד לשניהם תג מחיר בהיבט עלות ישירה ובהיבט זמן עבודה ; ניתן לאמור בוודאות כי השקעה נכונה באיפיון התהליך ומציאת הרכב החומרים הנכון וטכנולוגיית האטימה הנכונה ייתרמו בוודאות להורדת עלויות ובשיפור ביצועים של הציוד המותקן.
והאם נכון למפעל או ליחידה עיסקית מסויימת להשקיע את כל המאמצים לטובת הגדלת רווח מיזערי ? התשובה היא חד משמעית : כן. דמיינו רץ מרתון באמצע מירוץ אשר נכנסה לו אבן קטנה לנעל בזמן הריצה. הוא ייסבול מכאב, הוא ייתעקב , הוא ייתעצבן ואולי הוא ייפסיד במירוץ. החיים המקצועיים הם כמו מירוץ למרחק ארוך. מספיקה אבן קטנה על מנת לגרום לנזק. לא תמיד האבן הקטנה הזו תגרום לכל שרשרת האכזבות כפי שתואר , אך היא בוודאי תישאר חקוקה בזיכרונו של אותו רץ אשר בוודאי היה רוצה לדעת לפני כיצד למנוע את כניסת אותה אבן קטנה לנעלי הריצה שלו.
כיום קיימות הרבה מאד שיטות על מנת לשמור ולהאריך את אורך חיי האטם המכאני. חלק מהשיטות שייכות לתהליך ההתאמה הנכון לפני תחילת העבודה.
חלק השני קשור לתהליך טרום ההתקנה – תהליך בדיקת הציוד בו יותקן האטם המכאני ( ניתן למצוא את המידע הרלוונטי בקובץ IOM באתר האינטרנט שלנו ). הבנת אופן העבודה של הציוד והאופן בו האטם המכאני ייתפקד בצורה המיטבית הם חלק ממכלול השמירה על האטם המכאני/הציוד.
החלק השלישי קשור לתקינות הציוד ושמירה על תהליך העבודה בצורה מיטבית ותקינה במהלך העבודה וגם לאחריו.
בהקשר הזה קחו לדוגמא מפעל מזון ובו מותקן אטם מכאני במשאבה של מי סוכר. במהלך העבודה של המשאבה המים והסוכר נמצאים בטמפרטורה כזו המאפשרת לנוזל לנוע בצורה חופשית ולהישאר בצמיגות גבוהה. כאשר מסיימים לעבוד אז טמפרטורת העבודה יורדת והנוזל הופך להיות צמיגי מאד עד רמה של גביש סוכר אחד גדול. הסכנה במקרה הזה שגביש הסוכר יתפקד כדבק וייגרום להדבקת מצחי האטימה אחד לשני. מה ניתן לעשות ? שני דברים פשוטים יחסית : הראשון הוא בגמר העבודה לשטוף את המשאבה מכל שאריות של נוזל סוכר. השני הוא – לפני הפעלה של המשאבה מחדש נדרש לשטוף את המשאבה במים חמים על מנת לשלול נוזל סוכר.
האם אפשר למנוע לחלוטין כשל של אטם מכאני ? כמובן שכן , אך העלות יכולה לפעמים להגיע לגובה של עשרות מונים ממחיר המשאבה.
ניתן לבצע חישוב כלכלי של עלות מול תועלת ומתי בערך ייכשל האטם. אין זה מדע מדוייק אבל זו שיטה לקבל אומדן זהיר.
אטם מכאני הוא רכיב חשוב מאד בציוד סובב. על מנת לשמור עליו ולוודא ביצועים מיטביים,נדרש לחזור תמיד לנקודת ההתחלה ולשאול שאלות רבות ככל שניתן. לפעמים חישוב לחץ לא נכון ( מתוך מקום של אי הבנה בתום לב ) יכול לגרום לאטם מכאני לנזול יותר מהרצוי. יכול להיות שהאטם לא כשל אלא הוא לא עובד בגבולות שהוגדרו לו.
היות ולא תמיד אפשר לעצור את הבעיה לפני שנגרם נזק ממשי, אפשר לבצע חקר כשל טכני, או ניתוח לאחר המוות. בתהליך זה המומחים שלנו ייבדקו את האטם וייבחנו את הממצאים ואת הסיבות לכישלון. יכולות להיות סיבות רבות לכשל אטם מכאני ותהליך הבחינה יכול להצביע על הסיבה לכשל ובעצם מנקודה זו אפשר לקחת שתי החלטות : הראשונה – להשאיר את המצב כמו שהוא ולהבין בעצם שהכשל שנגרם הוא ממשהו מקומי ( לדוגמא כשל מיסבים של מנוע אשר גרם לכשל בכל הציוד ובעצם כך נפגע גם האטם המכאני ) השנייה – לשפר את המצב ולמטב את חומרי המבנה של האטם המכאני או את סוג האטם המכאני ובעצם כך לתת מענה לבעיה אשר נוצרה וגרמה לכשל האטם המכאני.
צריכים עזרה ?
פנו אלינו ונשמח לעזור בכל אחד מהשלבים.
שלכם,
צוות טכנוסיל