כיצד לשמור על סביבה ירוקה – אתר המומחים
התקנים של משרדי הממשלה בנוגע למעבר לתעשייה ירוקה מתעדכנים ומחמירים מדי שנה. הניסיונות להבין איך אפשר לשמור על הסביבה הולכים וגוברים, הקנסות הפכו כבדים והסנקציות כוללות גם השבתה של ציוד דולף. סאמר סלאמה, מחברת "טכנוסיל", המייצגת בארץ חברות בינלאומית מובילות, מתמחה באיטום של ציוד סובב ומניעת דליפות ומציע דרכים לשמור על הסביבה ופתרונות ירוקים ומעודכנים.
איך לשמור על הסביבה
המודעות להפיכת התעשייה בארץ לירוקה נמצאת בעיצומה ונראה כי כולם שומרים על סביבה נקיה ונטולת זיהומים. תעשייה ירוקה היא כזו שתיחשב לבלתי מזיקה לסביבה, שלא תפגע בריכוזי אוכלוסייה, בבעלי חיים, בצמחים, במי תהום ובאוויר. השינוי נדחף הן על ידי המשרד לאיכות הסביבה ומשרד הכלכלה מהצד החוקי והתקנוני, והן על ידי לחץ אזרחי ואירגונים ירוקים, שמעלים למודעות ללא הרף את נושא הזיהום הסביבתי של מפעלים רבים.
דרכים לשמירה על איכות הסביבה
ארגז הכלים המוצע למפעלים כולל אמצעים בתחומי אנרגיה, שימוש וחיסכון במים, ניהול נכון של שפכים וניהול פסולת. ההשפעות הסביבתיות הן צמצום זיהום האוויר, מנימום של פגיעה בשטחים פתוחים וצמצום מפגעים של ריחות ורעשים. את כל אלה ניתן להפחית ולצמצם בניהול נכון, שמירה על תקנות וחוקים ושימוש במכשירים ובציוד שנועדו לצמצם את הנזקים. מפעל שיראה לנגד עיניו את המטרות הללו ואת השפעותיהן החיוביות על הסביבה, יוכל גם להגביר את היעילות הרווחית שלו, ויתרום ליישום של סביבה ירוקה בכל אזור תעשייה, שלצד הקטנת הנזקים הסביבתיים, ימצא גם דרכים להתייעלות כלכלית, יצירת רווחים וגם שיפור בתנאי ההעסקה, רווחתם ובריאותם של העובדים.
חברת “טכנוסיל” היא מהמובילות בכל הקשור למתן פתרונות אטימה מתקדמים לכל סוגי הציוד התעשייתי. החברה עוסקת במתן שירות טכני מסחרי ושירות לציוד סובב בעיקר, ומאגדת תחת קורת גג אחת מתן שירותי תמיכה, תיקון ומכירת אטמים מכניים מקשת היצרנים המובילים, על מנת לסייע ככל האפשר למפעלים לעמוד בתקנים המחמירים של זיהום הסביבה, להימנע מקנסות, לצמצם ככל האפשר פליטת חומרים רעילים והכל בעזרת ציוד מודרני וחדיש, מהיצרנים המובילים בתחום.
סאמר סלאמה , הבעלים של החברה, שהוקמה ב-2012 ועוסק בתחום מעל ל-15 שנה, מוביל חברה בעלת ידע וניסיון, המודעת הן לצרכי הלקוחות והן לתמיכה בסביבה ירוקה והוא האיש לענות על השאלות שבעלי מפעלים רבים שואלים את עצמם כשהם נדרשים לסוגיה.
איך מפעלים ירוקים בעצם תורמים לסביבה ולנו?
“בכך שהמפעל משקיע בציוד הקיים, משדרג אותו ולומד לעבוד עם חומרי גלם ידידותיים יותר, למשל גז במקום פחם, הוא יכול להמשיך ולייצר כרגיל, מבלי לפגוע ברווחיו ובו זמנית לשמר את הסביבה בה הוא נמצא. מדובר בתועלת כפולה, גם למפעל וגם לכל מי שבסביבה – בני אדם, בעלי חיים, צמחייה והאוויר עצמו. התועלת היא כמובן גם לעובדים במפעל”.
יש בוודאי גם תקנים שמפעלים מחוייבים לעמוד בהם
“יש היום תקנים מאוד מחמירים בנושא והרשויות מקפידות על ביקורות, במיוחד במפעלים שנמצאים קרוב לריכוזי אוכלוסייה. הדוגמא המוכרת ביותר היא זו של המפעלים פטרוכימיים (מפעלי יצור של דלקים). שם ישנו תקן מחמיר מאוד תקן API , American petroleum institute. התקן הזה נמצא כעת במהדורה הרביעית שלו והוא ממשיך ומתעדכן כל הזמן. התקן מגדיר את הציוד, את החומרים מהם עשוי המבנה וגם את הטכנולוגיה לפיה מפעלים כאלה מחוייבים לעבוד”.
כלומר החידושים בתקנים הם על בסיס קבוע ואם כך לנוכח הדרישות האלה אלו מוצרים עונים על הצורך בשינויים?
“החידושים בתקנים הם על בסיס שנתי. ישנה ועדה אחראית שמתכנסת ומכריזה על התקנים החדשים. היא פועלת על פי הדרישות של משרדי איכות הסביבה בעולם. לאחרונה השתתפה חברתJOHN CRANE , שאותה אנחנו מייצגים בארץ, בכינוס של יצרנים שבו נכחו גם נציגים ממשרדי ממשלה בישראל, על מנת לבחון מעבר של מפעלים בארץ לשימוש בציוד שיהיה ידידותי לסביבה. כעת תבוא הדרישה לעדכן את המפעלים בהתאם לכך ולהביא חלקי חילוף באנגלית”.
מה המגמה המובילה היום בכל הקשור למוצרים ירוקים?
“החשיבות הגדולה ביותר כרגע היא מתן דגש לשימוש בציוד שעובד על עיקרון של אפס דליפה – Zero emission – תוצאה כזו יכולה להיות מושגת על ידי שידרוג הציוד המכני הקיים או התקנת ציוד נלווה, שמטרתו היא למנוע דליפה לאטמוספירה. זו כמובן המומחיות מספר אחת של החברה שלנו, העוסקת בכל מה שקשור לאיטום. כמו כן יש דחיפה כל העת לעבור לשימוש בחומרי גלם או בסוגי דלק שהם ידידותיים לסביבה, למשל גז במקום מזוט או פחם”.
מה מידת האכיפה של הרשויות בתחום הזה?
“האכיפה מנוהלת בידי פקחים של המשרד לאיכות הסביבה. הבדיקות הן על בסיס תקופתי כאשר המשרד שולח פקחים שתפקידם למדוד דליפות מציוד. עבור כל חומר יש כמות מותרת של דליפה. חריגה מהכמות הזו יכולה להביא להמלצה של המפקחים על הפסקת פעולת הייצור בציוד הדולף ואז כמובן שהמפעל ניזוק מבחינה כלכלית”.
יש תעשיות שהן שמרניות יותר מאחרות, כאלה שמקפידות יותר וכאלה שפחות?
“בעיקרון, התעשייה מחולקת לכמה קטגוריות – כימיה, פטרוכימיה, מזון, תעשיית תרופות, התפלת מים, אנרגיה ועוד. השאלה היא לא מי שמרן ומי לא, כי לכל סוג תעשייה יש תקן ועל המפעל יש חובה לעמוד בתקן. כמובן שבמתקני התפלת מים, למשל, רמת הפליטה המזהמת היא פחותה מאשר במתקנים של תעשייה כימית או פטרוכימית, לכן התקנים במקומות אלה פחות תובעניים”.
ומה הסנקציות על מפעלים שחורגים מהתקן?
“מדובר בקנסות כבדים מאוד שכואבים מבחינה כלכלית, אבל הסנקציה הכי כבדה היא הוראה על הפסקת פעילות במתקן שחורג מבחינת פליטות מזהמות ואז הנזק למפעל גדול”.
מה המסר המרכזי שבעלי המפעלים צריכים להפנים?
“על הייצרנים להבין שבראש ובראשונה עליהם לעמוד בדרישות ובתקנים הבינלאומיים. חובה עליהם לחדש ולשדרג ציוד בהתאם לשינויים בתקנות ובחוקים, על מנת להבטיח רמת פליטה נמוכה מאוד, כזו שתהיה מותרת. המודעות בארץ לנושא השמירה על איכות הסביבה הולכת ועולה. יש מפעלים שמשקיעים בכך אבל יש כאלה שפחות. אנחנו עובדים עם כמה מפעלים מקומיים וביחד משדרגים ציוד ומחדשים אותו, על מנת להבטיח סביבה נקייה, שגם תאפשר למפעלים להמשיך ולייצר וגם לתרום לחיים בריאים יותר של התושבים שחיים בסמוך. הייתי רוצה שכל מפעל יסמיך אנשים שיעבדו בתיאום עם משרדי הממשלה ועם הספקים הרלוונטיים, על מנת לעמוד בתנאים המתחדשים כל העת ולקיים אותם”.